054-5237040

  • כל סטודנט, כחלק מלימודי התואר הראשון והשני נדרש לכתוב עבודת מחקר אקדמית. כתיבה טובה של עבודה אקדמית דורשת מאמץ, השקעה ובעיקר זמן רב. באופן כללי, עבודות אקדמיות מתחלקות לשני סוגים – הראשון הינו תיאורטי שבו נדרשת סקירת ספרות בלבד, והשני הינו אמפירי, שבו יש לבצע מחקר של ממש, הלכה למעשה. מטבע הדברים עבודה אמפירית הינה מורכבת יותר
    מטרתו של המאמר שלפניכם הינה לעשות סדר בבלאגן, להקל במעט על הלחץ ובעיקר לתת לכם כמה טיפים חשובים איך לכתוב עבודה אקדמית - סמינר, תיזה, דוקטורט ואפילו מאמר ברמה גבוהה.
     
    בוחרים נושא:
    ראשית, יש לבחור נושא למחקר. בכדי לעשות זאת, מומלץ לבחור נושא הקרוב לליבכם או שיש לכם יכולת ריאלית לגשת לחומרים כתובים ברמה אקדמית הדנים בו. אפשרות נוספת היא לחפש מאמרים עדכניים בתחום (כלומר שפורסמו במגזין מדעי בחמש השנים האחרונות) ולקרוא בעיון את פרק הדיון שלו. בפרק זה יופיעו מגבלות המחקר או ההצעות של המאמר למחקרי המשך שטרם נעשו. זאת ההזדמנות שלכם להרים את הכפפה
    לאחר מכן יש לנסח את נושא המחקר כשאלה שבה מופיעים המשתנה הבלתי תלוי (כלומר המשפיע) והמשתנה התלוי (המושפע). דוגמא לשאלה כזו הינה: "האם משכורת גבוהה קשורה לאושר?" בשאלה זו המשכורת הינה המשתנה הבלתי תלוי ואושר הינו המשתנה התלוי. לא מומלץ לבחור שאלת מחקר טריוויאלית או לחילופין מורכבת מאוד. בשני המקרים, סביר להניח כי המרצה יבקש מכם להציע נושא מחדש שיהיה פשוט וסביר לבדיקה במסגרת העבודה שלכם.

    מחפשים מאמרים:
    השלב הבא שיקרב אתכם לכתיבת העבודה הינו חיפוש מאמרים ומקורות ספרות הדנים באופן ישיר או עקיף בשאלת המחקר שלכם. המטרה שלכם הינה להתחיל לאסוף "בשר" לקראת הכתיבה ולהראות למרצה כי יש לעבודה שלכם על מה להישען. שימו לב שאתם מחפשים מאמרים מדעיים, כלומר כאלו שפורסמו במגזינים מדעיים או לחילופין בספרים אקדמיים
    המקורות לחיפוש הינם רבים. ראשית, השתמשו בכלי האדיר העומד לרשותכם – האינטרנט. בכדי לחפש מאמרים אקדמיים מומלץ לעשות שימוש ב-google-scholar המצוין, שנותן לכם גישה מהירה ובדרך כלל גם רלבנטית באמצעות מילות מפתח המופיעות בכותרת המאמר או בגופו. מומלץ להתחיל לחפש באמצעות מילות מפתח כלליות ולאחר מכן להצר את החיפוש לנושא ממוקד יותר. בתוך כך, שימו לב שכאשר אתם מוצאים מאמר מאוד רלבנטי, לחצו על הכפתור "related articles" המופיע בתחתית כותרת המאמר, שיכוון אתכם לעוד מאמרים בעולם תוכן דומה ואף זהה
    מלבד מאגר זה, מומלץ מאוד לעשות שימוש במאגרי המידע האלקטרוניים המקצועיים שעומדים לרשותכם במוסד האקדמי בו אתם לומדים. מאגרים אלו מחולקים בדרך כלל לתחומי תוכן אקדמיים (פסיכולוגיה, חינוך, מדעי המדינה ועוד). מאגרי מידע אלו מכילים את המידע המקצועי ביותר שעבר סינון אקדמי ומדעי קפדני בידי המומחים הבכירים ביותר בתחומי התוכן השונים.
    מקור שלישי וחשוב לא פחות הינו ספריות אקדמיות בארץ או בחו"ל. אגב, מרבית הנושאים האקדמיים מפורסמים, מה לעשות, בשפה האנגלית. לכן נדרשת שליטה סבירה בשפה בכדי להשתמש במאמרים אלו לשם כתיבת העבודה.

    מתחילים לכתוב:
    שני השלבים הראשונים בכתיבת העבודה הינם כתיבת המבוא וסקירת הספרות. מטרתו של המבוא הינו להציג את הנושא הנחקר של העבודה שלכם באופן כללי ולהסביר מדוע שאלת המחקר שלכם חשובה ורלבנטית. לאחר מכן המבוא משרטט את תוואי העבודה ומתאר כיצד היא תהיה בנויה. אורכו של המבוא הינו בדרך כלל עד עמוד אחד
    החלק השני, ואחד החשובים ביותר בעבודה הינו סקירת הספרות. על הסקירה להיכתב על ידי תתי נושאים, כאשר כל תת-נושא מתאר את אחד ממשתני המחקר. כל תת נושא כזה צריך להיות מנוסח בצורה של "משפך". כלומר, עליו להתחיל במאמרים כלליים בתחום, ואט אט להתמקד בקישור של המשתנה לנושא המחקר הספציפי שלכם
    בסוף סקירת הספרות יש לכתוב את השערות המחקר שלכם בצורה של קביעה תיאורטית (למשל, אנו משערים כי ככל שמשכורתו של האדם תהיה גבוהה יותר, כך רמת האושר שלו תהיה גבוהה יותר). מומלץ לנסח בין שתיים לארבע השערות. עבודה תיאורטית, אגב, יתרכז אך ורק בסקירת ספרות עשירה שתענה על שאלת המחקר ובמקרה זה, כאן למעשה אתם עוצרים.

    מבצעים מחקר אמפירי:
    השלב הבא בעבודה אמפירית הוא ביצוע המחקר משלכם. לשם כך, עליכם לאסוף נתונים. איסוף הנתונים מתרכז בשני אפיקים:
    האפיק הראשון והשכיח ביותר הינו העברה של שאלוני מחקר או סקרים למדגם של נבדקים. לאחר העברת השאלונים, יש להזין את הנתונים לתוך תוכנה סטטיסטית שתסייע בעיבוד הנתונים ובבחינת השערות המחקר. שימו לב שבכדי להזין את הנתונים לתוכנת אקסל/ יש להקפיד להזין שאלון אחר שאלון, כך שכל טור ייצג שאלה אחת בשאלון וכל שורה תייצג נבדק. בסופו של דבר, תקבלו טבלה גדולה שבה יהיו כלל הנתונים. מומלץ מאוד שכל הנתונים ייוצגו כמספרים בלבד
    האפיק השני לאסוף נתונים הוא לעשות שימוש במאגרי מידע קיימים, למשל כאלו המופיעים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשני האפיקים, לאחר שיש בידכם את כלל הנתונים, יש לבצע את המבחנים הסטטיסטיים המתאימים לבחינת ההשערות שלכם ולכתוב את פרקי השיטה והתוצאות. פרק השיטה בעבודה מפרט את המשתתפים במחקר (איפיון דמוגרפי שלהם), הכלים שבהם נעשה שימוש (כלומר השאלונים שהעברתם) ומהלך המחקר (איך הגעתם לנבדקים? איך בוצע איסוף הנתונים הלכה למעשה?).
    בפרק התוצאות בעבודה עליכם לתאר באילו מבחנים סטטיסטיים השתמשתם לבחינת כל השערה והשערה, להציג סטטיסטיקה תיאורית של הנתונים בכל השערה ואת נתוני הסטטיסטיקה ההיסקית. מומלץ בחום להוסיף גם טבלאות או גרפים שימחישו את אישוש או אי-אישוש ההשערות שלכם. אגב, אם חלק מהשערות המחקר שלכם אינן מאוששות, זה בסדר. בעבודות אקדמיות רבות לעתים חלק מההשערות הראשוניות לא מאוששות.  

    כתיבת הדיון:
    הדיון הינו למעשה החלק החשוב ביותר בעבודה האקדמית שלכם, משום שהוא משקף את הפרשנות שלכם לתוצאות ואת החדשנות והתרומה המדעית שלו לעולם האקדמי. המבנה שלו הוא די קבוע
    ראשית, יש לפתוח בחזרה קצרה וכללית על שאלת המחקר שבדקתם ועל השערות המחקר. לאחר מכן, יש לתאר באופן מפורט את התוצאה של כל השערה והשערה (כפי שהתקבלה בפרק התוצאות) ולדון בה מבחינה תיאורטית. בתוך כך, יש להסביר מדוע לדעתכם ההשערה אוששה (או לא אוששה), ולקשר הסבר זה למאמרים אחרים בתחום שהשיגו תוצאה דומה. מומלץ להתחיל בהשערות שאוששו ולסיים בהשערות שהסטטיסטיקה ההיסקית לא הצליחה לאשש
    לאחר הדיון בתוצאות המחקר יש לכתוב פיסקה או שתיים כלליות המסכמות את ממצאי המחקר במבט על (תנועה הפוכה של המשפך – מהפרט אל הכלל) מבחינה תיאורטית ואף להביא יישומים אפשריים של תוצאות המחקר שלכם הן לעולם האקדמי והן לעולם הפרקטיקה
    לאחר מכן יש לציין מהן מגבלות המחקר שלכם. מגבלות אלו בדרך כלל מתייחסות הן למדגם עליו נאספו הנתונים (מדגם קטן מידי, לא מייצג בצורה טובה את האוכלוסייה וכו') והן למגבלות מתודולוגיות (למשל לא אספתם מידע על משתנים נוספים שעשויים להשפיע).לבסוף, עליכם להמליץ על כיווני מחקר עתידיים היוצאים בצורה ישירה או עקיפה מן המחקר שלכם.

    כמעט סיימתם:
    כמעט סיימתם את העבודה. לפני העריכה הסופית יש להקדיש עבודה קפדנית ודקדקנית למקורות הספרות. ראשית, וודאו שכל מקורות הספרות עליהם הסתמכתם בעבודתכם אכן נמצאים ברשימה הסופית ולהיפך
    בגוף העבודה יש לצטט את המאמרים במקומות הרלבנטיים באמצעות סוגריים ובהם שם המשפחה של המחבר/ים ושנת הפרסום (למשל אופק, 2008) או באמצעות הערת שוליים. ברשימה הסופית יש להקפיד על ציטוט על פי הכללים הרלבנטיים, כמו למשל כללי APA הנפוצים במדעי החברה. לאחר מכן, עליכם לכתוב תקציר בן חצי עמוד שממוקם בתחילת העבודה ובו כתוב מאוד בקצרה מהו נושא העבודה, איך בחנתם אותו ומהם הממצאים העיקריים.
    בסופה של העבודה חשוב מאוד לבצע  עריכה לשונית ומדעית שלה, כלומר לקרוא שוב את העבודה מתחילתה ועד סופה ולוודא שהכתיבה קוהרנטית, אחידה וזורמת. בנוסף לכך, חשוב להקפיד על ציטוט נכון של מקורות הספרות ושימוש בניסוח אקדמי.